שורה על מפעל עיבוד ענק חשפה פגמים בהסתמכות המדינה על יבול יחיד. ב Frameries, קמפיינים קוראים לחקלאים לגוון
אהמבל מטוגן עם בובת מיונז זה דבר נערץ בלגיה אך, הודות למתמודדים נגד מפעל מגה-עיבוד חדש, העלויות הסביבתיות והחברתיות של ייצורו ההמוני נחקרות לאחרונה ברמות השלטון הגבוהות ביותר
במשך שלוש שנים יש לתושבים בפרמרי, עיירה בהינאוט דוברת הצרפתית בדרום-מערב המדינה. נאבק נגד הבנייה המוצעת מפעל בסך 300 מיליון יורו (258 מיליון ליש"ט), שלדבריו יגדיל את הייצור הבלגי של מוצרי תפוחי אדמה מעובדים בשליש. בלגיה היא כבר היצואנית הגדולה בעולם של מוצרי תפוחי אדמה מטוגנים מראש.
קבוצת קמפיין התושבים, הטבע sans Friture או טבע ללא טיגון, האשימה את החברה שעומדת מאחורי המפעל המוצע - קלארבוט, היצרן הגדול ביותר של מוצרי תפוחי אדמה קפואים באירופה - בכך שהיא מזהמת רעש ומזג אוויר, ומעסיקים עניים. הטענות נדחות. אבל מה שהיה מרחב מקומי ארוך שנים מעלה כעת כותרות לאומיות מכיוון שההתפתחויות בשנה האחרונה העלו שאלות בנוגע לקיימותו של מודל חקלאות בלגיה שהוכיח שהוא שביר כל כך בשנה האחרונה.
"האם עלינו להמשיך להיות גאים ביצואני החקלאות הגדולים ביותר של תפוחי אדמה מעובדים, וכי אזרחי אמריקה אוכלים את תפוחי האדמה שלנו במסעדות המזון המהיר שלהם?" שאלה סלין טלייה, שרת איכות הסביבה בממשלת ולוניה, אזור הדרום הפרנקופוני של המדינה. "אני לא חושב שכן - מודל עולמי שאיני תומך בו."
בלגיה חלפה על פני הולנד בשנת 2011 והפכה ליצואנית הגדולה בעולם של צ'יפס קפוא. על פי הארגון הבלגי הלאומי Fian International, כ -11% מהאדמה החקלאית הבלגית, למעט כרי דשא קבועים, משמשים כיום לגידול תפוחי אדמה. המדינה מייצרת פי 16 את כמות תפוחי האדמה הדרושה כדי לענות על צרכיה הביתיים, תוך שימוש בכמויות אדירות של חומרי הדברה ודשנים עשירים בחנקן. בלגיה מדורגת במקום הרביעי באירופה בין המשתמשים הגדולים ביותר בחומרי הדברה לדונם אחרי מלטה, קפריסין והולנד.
אך, על אף כל זאת, מגפת קוביד 19 היוותה אסון עבור חקלאים בלגים המספקים את החברות השולטות בשוק העיבוד והיצוא. החקלאים גילו כי אין להם קונה אחר כאשר השוק הבינלאומי קרס בגלל סגירת האירוח ברחבי העולם. מאות אלפי טונות של תפוחי אדמה נותרו להצטבר במחסנים. המדינה נאלצה על ידי מצוקת החקלאים לרכוש אותם בכדי למסור לבנקי המזון.
"בואו כולנו לאכול צ'יפס פעמיים בשבועבמקום רק פעם אחת ”, הפציר רומיין קולס מאיגוד מגדלי תפוחי האדמה, בלגאפון, בשיא המשבר. אחרים, לעומת זאת, מסתכלים כעת על התמונה הגדולה יותר - ולוקחים את הדעה כי ההחזרה בפראמרי צריכה להיות התחלה של משהו גדול יותר. ססקיה בריקמונט, חברת פרלמנט בבלגיה בקבוצת הירוקים, אמרה כי ההרחבה המוצעת של קלארבוט, שהתהדרה במחזור שנתי של 1.3 מיליארד יורו (1.1 מיליארד ליש"ט) בשנת 2019, בשל מפעליה בניוורקה ובוורנטון, הדגישה את הצורך ב לחשוב מחדש על מדיניות ציבורית.
"ראינו שינוי של הנוף עם שדות תפוחי אדמה ענקיים. אנשים עובדים רק עבור מפעל אחד, הם תלויים לחלוטין ולא גמישים, "אמרה. "עכשיו המגיפה היא שפגעה בהם, אך יכול להיות שזה יהיה שינוי אקלים או נושאים אחרים בעתיד. החקלאים צריכים להיות מגוונים ויש להם פיזור שווקים. יותר ויותר חקלאים רואים זאת. משבר קוביד הראה שיש צורך להיות גמיש ולא תלוי בשוק העולמי וברשתות האספקה. "
עד שנות השמונים התבסס ענף תפוחי האדמה של בלגיה בעיקר על סחר מקומי, שעובד על ידי אלפי חוות קטנות ובינוניות שמכרו את תוצרתן למכירה ישירה או לסוחרים שסיפקו לחברות העיבוד הקטנות. אך בשלושת העשורים הבאים היו עדים לשינוי עמוק.
רפורמות במדיניות החקלאות המשותפת של האיחוד האירופי ראו את גידול הסיוע הישיר המחושב בעיקר על בסיס שטח חקלאי, מה שמדרבן חקלאות אינטנסיבית רחבת היקף. בינתיים, התחרות העולמית בשוק היצוא עודדה חברות להתמחות ולהתרכז במטרה להשיג כלכלות גדולות ויעילות. שפע של סוחרים וחברות עיבוד קטנות פינו את מקומם לשש הגדולות בבלגיה - קלארבוט, לוטוסה, אגריסטו, מדיבל, אקופרוסט וחוות פריטס - השולטות כיום ביותר מ -90% משוק העיבוד במדינה.
סחר על המוניטין של בלגיה פריטים, or להפריח כפי שאומרים בפלנדריה דוברת ההולנדית, ועודדו לצמוח באמצעות מתן כספים ציבוריים והשקעות מדינה בכבישים ובנמלים, הענף הודיע בגאווה לפני שלוש שנים כי הוא עבר ציון דרך סמלי של חמישה מיליון טון תפוחי אדמה מעובדים שָׁנָה.
"בשנת 1990 עובדו כ -500,000 טונות של תפוחי אדמה לצ'יפס, מוצרי פירה, פריכיות או אפילו פתיתים או אגרגטים", אמרה בלגפון, קבוצת הלובי בענף. "עשרים ושמונה שנים מאוחר יותר, המגזר יכול להתפאר בעלייה של 1,000%." קלארבוט אמרה כי היא מאמינה כי קיימות "הזדמנויות נוספות לצמיחה ברחבי העולם" באמצעות השקעה ב- Frameries, המציעה "נוכחות של מטפחים המעוניינים לגדל תפוחי אדמה, או שרוצים להמיר סוג זה של גידול".
הוא מתעקש לשמור על הסטנדרטים הסביבתיים והעבודה הגבוהים ביותר. "המוטו של קלארבוט הוא שהטבע הוא שורש העתיד שלנו", אמר דובר החברה. "עלינו לדאוג לטבע, לאנשים המטפחים את האדמות, לאלה שפועלים לייצר מוצרים טובים מאותם משאבי טבע, וכמובן לדאוג לאנשים החיים קרוב לצמחים שלנו."
עם זאת, עם עדויות בשבוע שעבר בפני ועדה של הפרלמנט של ולוניה, פלורנס דפורני, הדוברת הראשית של הטבע sans Friture, טענה כי למה שהיא תיארה כ"מפעל לג'אנק פוד "אין מקום רק 15 מטרים מבתיהם של אנשים. מדבר עם משקיף, לדפורני היה מסר נוסף של תהודה רחבה יותר. "צ'יפס מבלגיה הכי טוב כשהם 'תוצרת בית' ולא תעשייתיים", אמרה.
"בלגיה צריכה לחשוב על המודל שהיא מבקשת לתמוך בו. הכלכלה, בסדר, אבל לא בכל מחיר. "