בעוד שזרחן הוא מרכיב חיוני למטבוליזם וצמיחה של צמחים, אספקתו העתידית ברמות גבוהות של פחמן דו חמצני באטמוספירה אינה ודאית. מחסור בחומר תזונה חשוב זה עלול להוביל ליבול נמוך יותר, במיוחד במדינות עניות יותר.
"המחקר שלנו מצביע על כך שהפחתה בתשואות האורז עשויה להיות חריפה במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה במסגרת CO עתידי2 תרחישים ללא הזנה של דשני זרחן נוספים כדי לפצות, למרות הסיכון הגלובלי המופחת פוטנציאלי עבור זיהום זרחן," אמר דנג'ון (קווין) וואנג, עוזר פרופסור לכימיה מימית בבית הספר לדיג, חקלאות מים ומדעי המים של מכללת אובורן לחקלאות.
וואנג הוא אחד ממחבריו של מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת טבע Geoscience שבוחנת מדידות זרחן בניסויים ארוכי טווח.
"בדקנו מדידות של ריכוזי זרחן משני ניסויים ארוכי טווח (15 ותשע שנים) של העשרת פחמן דו חמצני באויר חופשי, או FACE", אמר וואנג. "למרות שלא נצפו שינויים בשנה הראשונית של הניסויים, עד סוף הניסויים, הזרחן הזמין בקרקע ירד ביותר מ-20% (26.9% ו-21.0% במשך 15 ותשע שנים, בהתאמה).
"הנתונים שנאספו היו יקרים ומשכנעים מאוד, מכיוון שלעתים רחוקות ניתן למצוא נתוני שטח בניסוי FACE כה גדול עם היסטוריית ניטור של עשרות שנים בספרות."
המחקר מציע גם כי ניתן להסביר הפחתת זרחן על ידי ייצור של זרחן אורגני בקרקע שאינו זמין על ידי צמחים, כמו גם על ידי סילוק מוגבר באמצעות קציר יבולים.
"הממצאים שלנו מראים עוד כי העברות מוגברות של זרחן זמין בצמחים מזרחן ביולוגי, ביוכימי וכימי תחת שינויים אנתרופוגניים אינם מספיקים כדי לפצות על הפחתות לצמח זמין. זרחן תחת חשיפה ארוכת טווח לעלייה ב-CO2" אמר וואנג. "ייתכן שזה לא סימן טוב עבורנו, בהתחשב בהתחממות הגלובלית החזויה עם COXNUMX מוגבר2 רמה באווירה".