המחלה הידועה בשם Pythium Leak, בשם המדעי Pythium ultimum, מזוהה על ידי תסמיני פקעת ראשוניים כגון נגעים אפורים עד חומים עם מראה ספוג במים, המתפתחים בדרך כלל סביב פצעים, חתכים או חבורות. רקמת הפקעת הנגועה היא בצבע שמנת והופכת חומה בחשיפה לאוויר, עם קו כהה בשולי הריקבון. עם הזמן, הריקבון הופך לשחור בצבע דיו, והרקמה הנרקבת משחררת נוזל צלול וחום בעת הלחיצה. מחלה זו מבולבלת לעתים קרובות עם דלקת מאוחרת וריקבון ורוד.
Pythium ultimum, הפטרייה האחראית לדליפת פיתיום, מופצת באופן נרחב בקרקעות ותוקפת את החלקים התת-קרקעיים של גידולים שונים. הוא חודר לפקעות דרך חבורות ופצעים, המתרחשים לעתים קרובות בעת הקציר. התנאים האידיאליים להתפתחותו כוללים מזג אוויר חם ולח או חשיפה לחום לאחר הקציר, מה שמוביל להתפתחות מהירה והפסדים רציניים באחסון, במעבר ובשוק. המחלה עלולה גם לגרום לריקבון של פקעות זרעים בתנאים חמים ורטובים מיד לאחר השתילה.
פיתיום עלול לגרום לריקבון זרעים והופעת יבול לקויה בתנאי שתילה חמים ורטובים, כמו גם לזיהום בשדה לפני הקטיף או בקציר, במיוחד במזג אוויר חם ולח. באחסון, המחלה עלולה להתפשט מפקעות נגועות לפקעות בריאות. חשוב להעריך את שכיחות המחלה לפני שטיפה ושקית תפוחי אדמה, ולבצע בדיקת חפירה לקביעת רמת שכיחות המחלה.
כדי לנהל דליפת פיתיום, חשוב להימנע מקציר בתנאים חמים ולחים, להימנע מנזק מכני בקציר ולשמור על זרימת אוויר טובה תוך שמירה על טמפרטורת האחסון נמוכה ככל האפשר.