הסנקציות שהטילו על רוסיה על ידי מדינות המערב חשפו בעיה כואבת: חלקו של יבוא המזון כל כך גבוה עד שהוא מציב את המדינה שלנו במצב תלותי ביותר. המתנגדים האידיאולוגיים שלנו רק צריכים לרצות, ואנחנו נישאר בלי הבשר שלנו, ביצים, סלק, תפוחי אדמה פשוטים, סוף סוף! איך אפשר היה לאפשר לזה לקרות, ומי צריך להיות אחראי - אלו שאלות לקציני אכיפת החוק. ביום חמישי דנה האקדמיה הרוסית למדעים בבעיות של המכלול האגרו-תעשייתי ובדרכים לפתור אותן. בישיבה נכח כתב ח"כ.
האקדמיה של האקדמיה הרוסית למדעים ויקטור טוטליאן ציין שרבות מהבעיות הבריאותיות עליהן התלוננו הרוסים בשנים האחרונות, למשל, השמנת יתר, מערכת חיסונית חלשה, בעיות עיכול הקשורות לתחום הגסטרונומי. ויתור על מזון שומני ומסוכר הוא רק חצי מהקרב. העיקר הוא לקבל את הכמות המקסימלית של ויטמינים, מיקרו-אלמנטים וחומרים פעילים ביולוגית עם מזון. אבל עם זה אנחנו מתוחים, כי לא כולם יכולים להרשות לעצמם מוצרים איכותיים באמת בגלל העלות הגבוהה שלהם. בואו נסתכל על הנושא הזה מנקודת מבט של המצב הנוכחי הקשור לסנקציות המוטלות על ארצנו. נראה שרק 28% מהמוצרים המיוחדים שלנו, העשירים ברכיבים השימושיים הנ"ל, מיובאים.
לדברי המדען, אין לנו כמעט (2% לא נחשב) ייצור משלנו של ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, תרכיז חלבון, תוספי תזונה. אפילו בוויטמינים עגולים פשוטים, לעתים קרובות שלנו, הרוסי, היא רק האריזה. אך ללא רכיבים אלו, אי אפשר לייצר מזון לתינוקות, חלב מותסס או מוצרי בשר. יש רק מסקנה אחת: דחוף לשחזר את הייצור שנהרס לאחר "עידן הפרסטרויקה".
כדי להחזיר בדחיפות את החקלאות, אנחנו צריכים להבין מה חסר לנו עכשיו. לדברי ניקולאי דולגושקין, סגן נשיא האקדמיה הרוסית למדעים, שהיה אחראי על הכיוון החקלאי באקדמיה מאז ספטמבר, הדברים התקדם. כך למשל, לפני יומיים נוצרה המועצה למחקר מדעי בתחום הייצור האגרו-תעשייתי ומכלול הפיתוח הכפרי; ראש הממשלה משוסטין חתם על צו לפיו הועברו 11 מכונים שעסקו בבחירה וייצור זרעים של אזורים קריטיים מתחום השיפוט של משרד החינוך והמדע למשרד החקלאות. כלומר, כעת גידול בקר, ייצור סלק סוכר, תירס, תפוחי אדמה, פולי סויה, חמניות יהיו בפיקוח צמוד של מי שמכיר דרכים קצרות יותר להכניס אותם לייצור.
ויש לנו מאגר גנים עשיר. האקדמאי ולדימיר קוסולאפוב הביא כדוגמה רק את VIR (המכון הכל-רוסי לגידול צמחים), שהאוסף שלו כולל 375 אלף (!) זרעים. וכמה מוסדות אחרים שומרים עליהם! לדוגמה, ברוסיה יש אוסף של 7 דגימות פשתן, יש בנק גנטי של זני תפוחי אדמה בריאים, שנמצא במיקום אידיאלי - בגובה של 2500 מטר בצפון אוסטיה.
מה, אפשר לתהות, מנע את הכנסת הזנים הבריאים האלה קודם לכן? מדוע הם הורידו את נתח הייצור מזרעי תפוחי האדמה שלהם ל-7 אחוז קריטי? המצב גרוע יותר רק עם סלק סוכר, חלקם של הזרעים שלהם במדינה שלנו ירד ל-1.8 אחוז.
מנהלת המחלקה הרלוונטית במשרד החקלאות, אירינה לברנטייבה, ציינה מגמה חיובית עם העברת 11 מוסדות למשרדה. לדבריה, עד שנת 2030 תוקם אינטראקציה בין מכוני המחקר הללו למפעלים חקלאיים. אולי כדאי להזדרז…
ניקולאי דולגושקין, שעמד בראש הפגישה, דיבר על האסטרטגיה לפיתוח מרחבי של החקלאות והלין על כך שהמומחים שפיתחו אותה לא טרחו להתייעץ עם האקדמיה הרוסית למדעים, שהיא, לרגע, המומחית העיקרית בתחום מדינה. כתוצאה מכך, השמה לא מדעית של מפעלים אגרו-תעשייתיים, מבלי לקחת בחשבון יתרונות כלכליים, הובילה לעלייה בעלות המוצרים.
- לא שאלת למה יש לנו מלפפונים ב-400 רובל? הוא שאל שאלה רטורית.
מדובר על ייצור יבולים. ווגאר בג'ירוב, מנהל המחלקה לתיאום פעילות ארגונים בתחום מדעי החקלאות, דיווח לקהל על מוצרי בעלי חיים. נמנע בזהירות מהעובדה שרק 1.7-2% מהתרנגולות ממוצא ביתי עדיין נמכרות בארץ (ניקולאי דולגושקין דיווח על כך), הוא ציטט בעיקר עובדות מעודדות. לדוגמה, כ-150 מעבדות גנטיות חדשות שיצר משרד החינוך והמדע בשלוש השנים האחרונות, כמיליארד 1 רובל מימון מוקצה מדי שנה לעבודה, כ-700 מיליארד רובל הוקצו לבניית 5 עופות, בהם יפותח ייצור של בשר עוף מהגזע המקומי "Smena-20".