הנדסה מדויקת שזורה בפעילות העסקית של ג'ייקוב ואן דן בורן. טכניקות ויישומים חדשים יושקו גם ב-2022.
יעקב ואן דן בורן הוא חלוץ ומבשר בתחום החקלאות המדויקת מזה שנים וממשיך להשקיע בידע ובטכנולוגיה. עבור החברה שלו, אבל גם יותר ויותר כמכון ידע מעשי. החברה פועלת כמרכז תרגול למרכז דיוק משנת 2018. בספטמבר האחרון התאפשר לו לקבל כ-600 מבקרים בשני ימי חקלאות מדויקת שארגן בעצמו.
חוות העתיד
מאז השנה שעברה, החברה היא רשמית חוות העתיד (ראה מסגרת). שיתוף הפעולה הזה בין חינוך, מחקר וממשל מחפש מערכות טיפוח וטכנולוגיות כפתרון לנושאים של היום, כמו חקלאות מעגלית ומגוון ביולוגי. זה משתלב בצורה חלקה עם שיטת העבודה והחזון של ואן דן בורן. אבל הוא חושב שחשוב לא פחות שהקווים עם הרשויות יתקצרו ורציניים הרבה יותר. "אנחנו חווים מגבלות ממשלתיות בכל מיני יישומים מבטיחים." הוא מקווה ומצפה להיות מסוגל להשמיע צליל ברור דרך חוות העתיד שלו.
בהתאם לכך, הוא רוצה להקים את Precision Academy משלו בשנת 2022, אך היישום תלוי גם במצב הקורונה. לאימון זה הוא משתמש במחזור של שנה, המחולק לארבע העונות. הבסיס הוא מודול e-learning, בתוספת סמינרים מקוונים וימים מעשיים. המשתתפים יעבדו איתו בקבוצות ברחבי הארץ.
טיסה אוטונומית
גם בתחום היישומים הטכניים החברה לא עומדת במקום. בשנת 2021 התמקדו בהשקיה מדויקת, רובוטיזציה, גידול רצועות ושימוש בדשנים של בעלי חיים. סעיפים אלה יישארו על סדר היום בשנת 2022. בכל הנוגע להשקיה, תותחי המים מצוידים ב-GPS ובקרת קטעים מ-Raindancer וקשר עם Dacom. זה מאפשר להשקות באופן משתנה על בסיס כרטיסי משימות. זה כבר היה מתוכנן לשנת 2021, אבל תותחי המים לא יצאו מהמחסן בגלל המהלך הרטוב של עונת הגידול.
הוא גם מקווה להשתמש בטרקטור הרובוט AgXfeed כדי לצבור ניסיון נוסף עם מכונות הפועלות באופן אוטונומי, כולל חפירת האדמה. בשנה שעברה נזרע שדה סלק עם הטרקטור האוטונומי רובוטי מאגרוינטלי, בדרגות שונות של הצלחה. גם גידול הרצועות ימשיך ומשתלב במטרה שלו לשפר את בריאות הקרקע עם חיי קרקע פעילים. שבילי השקיה נוספים נזרעים בתערובת עשירה בפרחים.
נושא שייחקר עוד ב-2022 הוא דרך איסוף הנתונים: באמצעות הרחפן או באמצעות חיישנים על הכלים, במיוחד מרסס השטח. לשניהם יש יתרונות וחסרונות. בכל הנוגע לרחפן, ואן דן בורן מתנסה בתחנה שמאפשרת טיסה ונחיתה אוטונומית. אם יצליח, המל"ט יוכל באופן תיאורטי לטוס 24/7 ולאסוף שפע של נתונים. עם רחפן ה-RTK החדש (Real-Time Kinematic), כנראה שיש לו רחפן בבית שהוא יכול להשתמש בו בצורה אופטימלית עבור 'Drone out of the box'.
מדוד דירוג גודל
יישום שהולך ומתגבש הוא מדידה אוטומטית של דירוג הגודל של תפוחי האדמה. גובה, משקל ומשקל תת מימי הם פרמטרים חשובים עבורו. לשם כך הוא עובד עם מה שנקרא Smart Grader Reader, כדי להעריך דגימות תפוחי אדמה באמצעות טכנולוגיית תלת מימד. זה קורה במהלך עונת הגידול כמו גם במהלך שיוף פנימה והחוצה. בסך הכל עוברות במערכת מדי שנה כעשרת אלפים דגימות. כל מטען שמגיע מקבל מספר ייחודי במקום האחסון, כך שהכל ידוע על כל אצווה.
לא רק שהוא מספק נתונים מעניינים לניתוח ואופטימיזציה של הגידול, אלא שהוא גם שימושי מאוד לאספקת תפוחי אדמה עם מפרט מתאים. בשנה שעברה, ואן דן בורן גם הציב מצלמות על הקוצר כדי לאסוף נתונים נוספים בזמן אמת וללא עבודה נוספת. המצלמה הזו יכולה למדוד רק אורך וגודל, אבל אלה גם הפרמטרים החשובים ביותר עבור ואן דן בורן.
עם כל הנתונים על התשואה והאיכות של כל מטר מרובע מעובד, מעגל הנתונים הושלם; מהאדמה ועד לעיבוד ולתוצר הסופי. האתגר עדיין יהיה להיות מסוגל לחלץ ולעבד את כמות הנתונים הגדולה מהפורטל, אבל היזמים החדשניים הללו בהחלט יתנו לזה סיבוב.
גידול ללא דשן
היזם ימשיך להשתמש גם בזבל בעלי חיים. למעשה; מטרתו היא לאפשר גידול תפוחי אדמה ללא דשן. לשם כך הוא משתמש, בין היתר, בזבל מופרד בו מפזרים את השבר המוצק בסתיו ואת השבר הדק בעונת הגידול. במיוחד כמשק חקלאי בשטח משק חי (אינטנסיבי), יש זמינים נרחבים בסלורי וסוגי זבל נפרדים והוא רוצה לנצל אותם בצורה מיטבית. מבחינה כלכלית ולוגיסטית, אבל בהחלט גם כחלק חיוני לאדמה בריאה.
בשנה שעברה הוא התקין את 'מתקן העשרת זבל' של ה-Norwegian N2 Applied. משמעות הדבר היא שתרחיץ דק מועשר בתחמוצת חנקן, המופקת מהאוויר באמצעות מערכת חשמלית. זה נותן יותר חנקן לקילו ו-pH נמוך יותר של הזבל אומר גם פחות אובדן בצורת אמוניה ומתאן. לפי התקנות הקיימות, לא ניתן ליישם זבל מועשר דק כתחליף דשן בתום עונת הגידול. ואן דן בורן מקווה שגם חוות העתיד שלו יכולה להציב את הנושאים הללו גבוה יותר על סדר היום.
- יש שתי חברות בהולנד שקוראות לעצמן כך. החווה הראשונה של העתיד ממוקמת בליליסטד והיא בבעלות אוניברסיטת וואגנינגן ומחקר (WUR). חלק הוא מה שנקרא מעבדת שדה; חווה חקלאית בשטח של 25 דונם לבדיקה והדגמה של חידושים בסביבה מעשית. כולל ואן דן בורן, הפרויקט כולל גם חברה צפונית על חימר וגם חברת תרגול דרומית על אדמה חולית.
חוות העתיד ישחקו תפקיד חשוב בגישה החדשה של NPPL. כמו כן, ננקטת גישה אסטרטגית וממוקדת יותר להשגת יעדים, לפיה גם הרשת והשוק לא שוכחים לתרום. זאת בהתאם לעצת המועצה לאיכות חיים ותשתיות (רל"י), שאומרת כי על הממשלה לעודד בנקים, קואופרטיבים שיווקיים, קבוצות רכישה של מרכולים ולכן צרכנים לתרום לקיימות.
NPPL 2.0 מושק בשני אזורים: בפלבולנד ובדרום מזרח בראבנט. עשרה יזמים מאותה שכונה באזור ספציפי, כמו אזור Natura 2000, יעבדו יחד כדי למצוא פתרונות לבעיות. כל קבוצת מגדלים מקושרת לשתי חוות העתיד, כך עבור חקלאי הדרום לחברת ואן דן בורן. הפרטים יעובדו ביתר פירוט בחודשים הקרובים.