במקום תוספים כימיים השנה, המדע משתמש באצות נהרות כדשן.
במשך עשרים שנות עבודה, מדעני המכון פיתחו ורשמו פטנט על שלושה זני תפוחי אדמה - "קולימסקי", "זויה" ו"ארקטיקה". כעת עוד שניים בדרך - "מגדנסקי" ו"צבע מים צפוני", אבל רק בצורת דגימות, יעברו עוד מספר שנים עד שהפקעות יקבלו מעמד של זן. מדענים מבטיחים כי תפוחי האדמה שגדלו על ידם נבדלים ביבול גבוה, עמידות בפני קור ועמידות בפני וירוסים, כך מדווח MagadanMedia בהתייחס ל-Vesti Magadan.
הזן "קולימסקי" גדל על ידי מדענים במשך שתים עשרה שנים, הוא מוארך בצורתו, בצבע צהוב, אז האנשים קראו לזן זה "בננה". הוא מאופיין בתשואה גבוהה ובתכולת עמילן גבוהה, משיח אחד אתה יכול לאסוף עד 15 תפוחי אדמה גדולים כאלה.
מריה ויינר הולכת לבית הספר, היא החליטה להקדיש את חופשת הקיץ שלה למדע. זה עוזר בגידול אצות נהרות - כלורלה, שהשנה החליטו מדענים להשתמש בה כדשן ליבול השורש ולמניעת מחלות צמחים. הניסוי יראה האם אפשר להסתדר בלי תוספים כימיים. החומר מיוצר במעבדת המכון. דגימת כלורלה הובאה ממאגר נורק בטג'יקיסטן.
מדענים ממליצים לשתול פקעות לפני 1 ביוני, עיכוב עבור כל יום מוביל לאובדן יבול. במקביל, טמפרטורת האדמה צריכה להתחמם עד פלוס שלוש מעלות.
בסתיו, היבול שנקטף משלושה זנים "קולימסקי", "זויה" ו"ארקטיקה" מתוכנן לעבור לחקלאי קולימה לשתילים בנפח כולל של שמונה עשרה וחצי טון.